<h1>ספר האסופות סימן ק"ה</h1>
<h2>דף סז.</h2>
ויבחושין קטנים שסביב הברזא של שכר אעפ"י שפירשו בדופני הכלי, היינו רבותייהו ומותרין, ואם פירשו על גבי קרקע, או על גבי קש אסורין, כדאיתא ואת נבלתם תשקצו, לרבות יבחושין שסיננן שהן אסורין ותולעים שגדלו מעצמן, כגון אותן שנמצאו בכלי במים שאובין מותרין אבל תולעים שנמצאו (בבורות שיחין ומערות ובמיינות) [במעינות] ובנהרות אסורין תולעים שנמצאו בירקות אסורין ותולעין שנשרפו מותרין, כדאמרינן בתמורה [ל"ד ע"א] כל הנשרפין אפרן מותר, על כן כשמבשלין אפונין עם האפר כדי להסיר מהן קליפתן, אעפ"י שיש באפר תולעים שנשרפו מותרין.
<h2>דף סז:</h2>
דין תולעים, פירות שנצלו או שנתבשלו ומצאו בו תולעים, בשאלתות דרב אחאי פוסק שאסורין מדאמר שמואל קישות שהתליע באביה אסורה, אפילו לא יצא לחוץ, משום שרץ השורץ על הארץ וגם פירות שנתבשלו עמו אסורין, אם אין שם ששים נגד זה הפרי, אבל אם יש שם ששים הרי הן מותרין והפרי אסור ואנו פוסקין דאין הלכה כשמואל מדמקשינן בסוף אלו טריפות שני ברייתות, ומתרצינן הא דאיתלע אילנא גופא אסור, אבל פירא שרי, דיקא נמי דקתני שבעקרי זיתים זהו השורש נמצא לדברינו אם נתבשל ונמצא בפרי שאין בו נקב תולע, וגם לא ראינו שיצא לחוץ, הוא עצמו מותר והתולע ישליך משום מאוס, וכן קטניות ועדשים ופולין שבישל, ומצא בגרעין שאינה מבוקעת תולע, השאר מותרין, ותולע שנמצא בקדירה, אע"ג דאמר בהלכות גדולות שרץ שנמצא בתבשיל, אפילו באלף לא בטיל, לא קיימא לן הכי, אלא כר' יוחנן וריש לקיש דאמרי [ע"ז ע"ג ע"ב] כל האיסורין שבתורה בששים ותולעים שנמצאו בין עור לבשר, או על הריאה אותן תולעים ודאי אסורין דאמרי' כשהבהמה ישינה נכנסו בה ותולעים שנמצאו בדגים בתוך הבשר מעצמן גדילין ומותרין וכן בשר שמן שלא נמלח היטב, וגדילין בו תולעים בימות החמה, והוא הדין בפעם אחרת מותרין, דמעצמן הם גדילים, וכן תולעים שנמצאו בגבינות מותרין אבל אם פרשו כגון שניערן בידו או על המפה, בין בבשר בין בגבינה אסורין לאכול.
